הפטריות היו, ועדיין גורמות לעניין רב אצל בני האדם. איסוף פטריות בטבע ידוע שנים רבות וככל שנוספים מלקטים צריך לתת דעת על תפקידן במערכת האקולוגית ועל שמירת מגוון המינים.

יציאה ליער או לשדה מהווה חוויה מהנה בתרבות הזמן הפנוי, הרפתקנית ומפתיעה. נעשית ביחידות או בחברה ויחד עם זאת מתגמלת בנושא הקולינרי.

בהשוואה לתחביבים אחרים, בנושא הפטריות יש סיכון של טעות בזיהוי ומפגש מסוכן עם רעלים בלתי נראים ומוכרים. חשוב ורצוי לצאת בפעמים ראשונות עם בעלי ידע ונסיון, לרכוש ידע בסיסי והכרת מינים בבטחה.

אימרה חשובה ומתאימה אומרת – 'אם יש ספק' (בזיהוי) - 'אין ספק' (לא לאכול).

ניצן אלסר ©

כללים עיקריים בליקוט:

• איסוף פטריות אסור בשמורות טבע. כדאי להימנע מאיסוף בשולי כבישים, סמוך למפעלי תעשייה ובמקומות חשודים בזיהום.
• לאחר עקירת הפטרייה יש לכסות את הגומה באדמה למען הגנה מיובש של התפטיר החשוף.
• לאסוף רק פטריות עם זיהוי בטוח, ואם האיסוף נועד לזיהוי בהמשך- יספיק פרט אחד במצב טוב.
• לבחור פטריות בגיל בינוני, לא צעירות מדי ולא זקנות, בהן כמות הנבגים גדולה, יהיה קושי בעיכול או שנגועה בזחלי חרקים.
• ללקט כמות ריאלית אותה נהיה מסוגלים להכין ולבשל. יצר הצייד המפעם דורש איפוק.
• לאסוף לסל בו הפטריות מונחות שלמות, ולא בשקית פלסטיק בה הן נדחסות ונשברות.
• להניח בנפרד פטריות מוכרות, המיועדות למאכל, ולחוד פטריות בלתי מוכרות.
• לשיטה לחתוך עם סכין ללא הרגל יש סיבה – לא שמירת טבע, אלא הקושי בעיכול רקמת הרגל המכילה הרבה תאית.

ציוד מומלץ לליקוט:

סל עם תחתית שטוחה. סכין. נעליים סגורות. כסות מפני גשם, אם מופיע. ספר הדרכה או אתר לזיהוי מינים בטלפון הנייד, כמובן מומלץ אתר זה. מעטפה או דפי נייר לעטיפת פטרייה אם נועדה להעברה לבדיקה במעבדה. מקל, למתקשים בהליכה בסבך או לצורך פינוי ענפים וגבעולים קוצניים שבדרך.

קישור לסרטון הסבר של ניצן אילסר-מדריך ליקוט: https://www.youtube.com/shorts/iUhYqYFKjRo

תודה על תרומתו לנו בתצפיות ותמונות.