הרי יהודה הוא האזור המשתרע בין השפלה ממערב ומדבר יהודה במזרח, חלקו נקרא הרי ירושלים. האזור הררי הבנוי מסלעי גיר ומכוסה ביערות טבעיים ונטועים. הגבה בין 700 ל-1000 מ' מעל פני הים.

ליקוט פטריות ידוע בין העיר בית שמש ממערב, בפארק ארה''ב, עד פארק בגין הגבוה במזרח. הצומח הטבעי שייך לחברת האלה-אלון. עיקר העצים נטועים ע''י האדם, שהעיקריים הם אלון מצוי, מעט אלון תולע, אורן ירושלים, אורן ברוטי, מעט אורן הצנובר {שם קודם -אורן הסלע} ומעט קטלבים.

כמובן שבחלקות יער בהן מעורבים מיני העצים – נמצא יותר מינים מאשר בחלקות של מין אחד. מגוון הפטריות דומה למיגוון בכרמל. לקרחות-יער או לשולי היער, בשטח החשוף, יש חדירת קרני שמש מה שמשפיע על הטמפרטורה הגבוהה במקצת מאשר בסבך. כיון שכל תפטיר של מין פטרייה זקוק לטמפרטורה מסוימת לגדל גופי פרי, יהיה הבדל בהופעתם בנישות הספציפיות. מהתצפיות שריכזנו באזור שנים רבות אפשר ללמוד מהי העדיפות. לדוגמא:

בצל הסבך: אורנייה, אמנית ביצתית, אמנית כוזבת, נטופה ערבה, נטופה דורית, משפכנית כחלחלה, משפכנית ריחנית, ישעורית, פקועה יערית, פטרת האיצטרובל, חריפית, גושית צהבהבה, גושית מעורקת ועוד.

בשטח מעט מואר: סיבית, אבנטית, אחלמית, פקועת השדה, דיואית מצויצת ועוד.

יער אודם הוא שמורת הטבע הצפונית ביותר בארצנו. הוא נמצא בגולן בגובה 1000 מ' מעל פני הים, סמוך לעיירה מסעדה. העצים השולטים בשמורה הם אלון תולע ואלון מצוי. הגובה מסביר את העובדה שעפ'ר הגשמים יורדים מוקדם בעונה ובכמות מרובה בהשוואה לשאר אזורי הארץ. מיד לאחר כיבוש הגולן והחרמון עלו חוקרים לבדוק את המגוון הביולוגי וביניהם המיקולוגים הירשנזון ובנימיני. בדצמבר 1969 יצאתי עם הנ''ל וקבוצת סטודנטים לבדוק ולאסוף פטריות. ההרגשה היתה שאנו נמצאים באירופה, וכך גם מגוון המינים שאספנו. כל פרט שראינו היה חדש עבורנו ורק כעבור מספר שנים המינים זוהו ופורסמו בספר ובמאמרים.

הפרט הנדיר והמיוחד שהרמתי ממרגלות עץ אלון היה אמניתת המוות – Amanita phalloides ‏, כנראה הפרט היחיד שזוהה עד כה בארץ (ראה תמונה מס' 454 מאוסף אוניברסיטת ת.א).

בין חובבי הפטריות יש שמתמקדים במשפחת הגושיות ומצפינים מדי שנה, לאחר גשם ראשון, לחפש ולמצוא מינים נדירים, ובעיקר את ה-גושית נאכלת – Boletus aereus ‏ או Edulis ‏.B‏ שלא נמצאה כל שנה, שמה העממי בארופה –פורצ'יני. מין נדיר נוסף – גושית מפוארת – B.premagnificus,‏ שנראה רק מעט ומרשים בצבע האדום העז.

המרשימה ביותר בכמות,ביופי ובגודל – מיטרנית גדולה – Macrolepiota procera‏ המגיעה לקוטר ראש אדם ממש כמטריה, והקטנה ממנה – מ. הפיטם –.mastoidea‏.M‏.

סוגים נוספים עם מינים נדירים: גושית-מכמה מינים, ציצנית מכמה מינים בכמויות גדולות, אסימונית מכמה מינים, דפונית, פקועה, הינומה, פטרה ועוד. היער מהווה יעד לביקורים ופיקניקים, מלוכלך מאוד ועלינו לקוות שישמר ולא יקלוט עדרי בקר.

אחו בנימינה מהווה בית גידול ייחודי בהיותו ביצתי, רטוב, ומאכלס עדר בקר הממלא בהפרשותיו חלק גדול מפני הקרקע. עצי האיקליפטוס הנטועים בו עוברים כריתות ומספקים ענפים וזרדים יבשים – מצע טוב לסוגי פטריות. לאחר חודש של גשמים השטח בוצי מאוד, עם שלוליות קטנות והלחות גבוהה על פני הקרקע, הענפים והגדמים.

חלוקת מגוון המינים לפי סוגי מצע:

• על ענפים יבשים, גדמים וגזעי עצים: גידמית חודרנית, פטרה דממנית, דרדסית משתנה*, מצילת הגבעול.
• על גללים של בקר: נאדנית הגללים, מצילת הגללים, ועוד קטנטנות.
• על הקרקע: על הקרקע:
  • מקבוצת האבקתיים: אבקית מאפירה, אבקית רכה, פרגודית נפוצה, כדורנית.
  • מפטריות הכובע: נרתיקנית נאה דביקה, אחלמית ערומה, מיטרנית Macrolepiota phaeodisca, שחרחרית קצרת-רגל, שברירית כהה/חרוטית, צנומה, אסימונית, משפכנית שיבנית, סוככית קשקשית, דפונית ועוד.
  • מהפטריריות: קפיצית, ועוד מינים שלא עסקנו בהגדרתם.

הכרמל הוא שלוחה הררית המתנשאת עד לגבה 550 מ', מים התיכון במערב ועד עמק יזרעאל במזרח

מחלקים את הכרמל לכמה חלקים: צפוני, דרומי ומרכזי. פארק הכרמל הינו גן לאומי ושמורת טבע. רמת מנשה הנכללת בכרמל מהווה מקום עשיר במקורות מים ובמיני פטריות. השבילים ודרכי הגישה הנוחים תורמים להגעה גם בימי גשם. כמות הגשם בממצע - 650 מ''מ בשנה.

הצמחייה עשירה בצומח ים תיכוני, בעצים מהסוגים אלון מצוי והתבור, אלה אטלנטית וארץ-ישראלית, אורן הצנובר שבעבר היה שמו אורן הסלע ואורן ירושלים – מין נטוע ע''י האדם.

העיר חיפה והישובים בית אורן, עוספייה ודלית-אל-כרמל יושבות בתוך הכרמל ורבים מתושביהם נהגו ונוהגים כיום ללקט פטריות למאכל. המיקום במרכז הארץ מכתירים אותו כאתר פטריות מועדף.

הסוגים והמינים השכיחים:

בעיקר בחורשות אלונים.

• חריפית – ח.יבשה/חרבה, ח.נאה, ח.מררית - מצויות בכל חלקי הכרמל.
• גושית - ג.הזאב, ג.וורודת פס, ג.צהבהבה, ג.מעורקת, ג. קלטי. נדירות ובודדות – ג.נאכלת, ג.השטן.
• קמרונית - ק.אדמדמה, רק במקומות מסוימים מופיעה במספר רב.
• נטופה - נ.דורית - רבות וענקיות, יותר משהכרנו בעבר. נ.ערבה - בין אורנים.
• אמנית- א.ביצתית, א.כוזבת, א.חדודה, א.מקושטת ועוד. רעילה וקל להתבלבל אם הכוונה לאכול. א. הנרתיק-מיוחדת בפספוס שבהקף הכובע.
• פקועה – פ.מצהיבה, פ.יערית, פ.מצויה פ.הדורה – מיוחדת ופחות מצויה, בעלת ריח שקדים, גדלה בקבוצות, מצהיבה בשפשוף.