טעם וריח בפטריות

בניסיוננו להגדיר ולזהות מין פטריה יש חשיבות לטעם ולריח. ברור שלא נכניס לפה פטריה שאיננו מכירים, ואם כן מכירים ורוצים לדעת טעם - יש לירוק את החלקיק שנגסנו בקצה הלשון.

טעמן של פטריות מיוחד לכל מין ומין, יש מרות, אותן משרים במים ושוטפים מספר פעמים. יש תפלות, טעימות ומצוינות.

נושא הריח ברור יותר כסמן-זיהוי, חשוב להריח פטרייה מיד כשנקטפת פן תזדקק ותקבל ריח בלתי מאפיין - ריח של רקב. לפטריות מיובשות ריח עז יותר. מגוון הריחות כמעט אינסופי, מנעים ועד מחריד. בנתינת השמות לפטריות נעשה לעיתים שימוש בסוג הריח. חשוב לדעת שלרעל אין ריח משלו ופטרייה בעלת ריח נעים יכולה להיות רעילה למדי.


להלן מינים נבחרים בעלי ריח ספציפי המומלץ לזכור ולהיעזר בו לשם זיהוי:


  • משפכנית ריחנית, פקועה יערית ופקועת השדה - ריח עדין ונעים של אניס.
  • כמהין וגמצוץ - ריח ניכר 'פטרייתי'.
  • פקועה הדורה,סיבית שקדית - ריח שקדים.
  • גביעונית נאכלת,חריפית יבשה - ריח פרי מתוק.
  • ציצנית שטוחה - ריח צנון.
  • קשקשית פחומה - ריח אדמה.
  • ישעורית סבונית - ריח סבון.
  • מטריינית/לבקנית האגוזים - ריח אגוזים.
  • סיבית קינמונית - ריח קינמון.
  • פינית מבאישה - סירחון עז שנועד למשיכת חרקים להפצת הנבגים.

ובנוסף - יש בעלות ריח שום, גז בישול, דג מלוח, מלפפון, פישפש, קמח, פילפל חריף ועוד.