חקר החקלאות בישראל החל בפלסטינה, לפני קום המדינה, ומבין החוקרים היו שטיפלו במחלות צמחים. פטריות מהוות גורם רציני לנזקי צמחים ועצים ומי שעסק בתחום זה, נקרא מיקולוג (מיקו = פטרייה) .בנוסף לקבוצת הפטריות הפתוגניות בדקו גם פטריות עילאיות וכתבו עליהן בכתבי-עת עבריים שהיו בימים ההם.

המוסדות שעסקו בנושא היו הפקולטה לחקלאות, אגף של האוניברסיטה העברית ומכון וולקני של משרד החקלאות. נציין בקצרה וניתן את הכבוד הראוי למיקולוגים העיקריים שאינם איתנו עוד. *מידע נוסף ניתן לקרוא בויקיפדיה.

מימין - חנה נמליך, זהרה הירשנזון וניסן בנימיני – בקור ראשון בגולן.

ישראל רייכרט 1891-1975

נחשב חלוץ חקר הפיטריות ופתולוגיה בישראל. הקים את המחלקה לפתולוגיה של צמחים ב 1921. חתן פרס ישראל בשנת 1955. עשה עבודת דוקטורט בגרמניה על הפטריות במזרח התיכון.

טשרנה רייס 1890-1965

היתה חוקרת פטריות ואצות. ב 1934 עלתה מרומניה לישראל ונקלטה באוניברסיטה העברית. כתבה ביחד עם רייכרט ספרון בשם ''כמהין ופטריות'' ב 1951 שנחשב נכס היסטורי עבורנו.

זהרה אביזוהר-הרשנזון 1910-1994

נולדה בשוויץ, עלתה לארץ ב 1920 השלימה את הגימנסיה העברית, למדה באוניברסיטה העברית המשיכה בפריז והשתלמה בארה'ב. ב 1938 הצטרפה כחוקרת במחלקה למחלות צמחים. התעניינה ופרסמה אודות פטריות מאכל ורעל בישראל, חלק בשיתוף עם חנה נמליך ועם ניסן בנימיני.

ניסן בנימיני 1930-2017

גדל בילדותו בירושלים, למד באוניברסיטה העברית בירושלים וברחובות ובהמשך עבד בחקר מחלות צמחים. החל מ 1959 עבד לימד והרצה באוניברסיטת תל אביב, אסף והגדיר מאות מינים מקבוצות שונות, ייבש והקים אוסף המכיל מעל 6000 פרטים, עם מידע מפורט ומדויק, המהווה עתה אוסף לאומי עשיר (ראה במדור זה - ''אוסף אוניברסיטת תל-אביב'').

ניסן השתלם בשוויץ, בדנמרק, באוסטרליה ועוד. כתב מאמרים מדעיים על פטריות ישראל ונתן שמות עבריים רבים.

פירסם 5 ספרים המלמדים ומדריכים את הציבור הישראלי עד היום.

בגיל 69 יצא לגמלאות בתואר פרופ' במחלקה לבוטניקה.