אודות

שנים רבות של 'מרדף' אחר פטריות הבר בארצנו ובאירופה, איסוף תצפיות, הדרכה והוראה, העסיקו אותי בעניין רב.


למדתי וליוויתי את פרופ' ניסן בנימיני ואת דר' זהרה הירשנזון מראשית העיסוק בפטריות הבר באוניברסיטת ת.א. יהי זכרם ברוך. כיום ממשיכה לטפל ולפתח את האוסף הלאומי הגדול והעשיר של פטריות ארצנו.


הכרת סוגים ומינים, תוך לימוד מעמיק, הביאוני לגיבוש החומר שנצבר ולפרסומו ברשת האינטרנט. אתרי הראשון בשם 'פטריות שדה ויער' נסגר ועבר בעלים, מאייל ונונו ב'מן השדה', לאלירן בוסקילה מפתח אתרים החובב פטריות. האתר קיבל שם חדש ומבנה מתאים יותר וכל התוכן עובר עדכון עכשווי.


נושאי הפטריות שבאתר מיועדים ללקטים וחובבים ברמה מתקדמת, ולשמש כלי-עזר לזיהוי ולימוד מינים מהסוגים של פטריות ישראל. הכתוב אינו תחליף לספר, לא למגדיר מדעי ולא לכל המידע המיקולוגי והגנטי אודות פטריות, לצורך זה נעזור בנתינת קישורים.


מה באתר?

האתר בנוי ממדורים ללימוד והכרת מיני פטריות עילאיות בישראל, פעיל, מתחדש ומתעדכן. כל מדור כולל נושאים ותת נושאים שהגישה אליהם בדרך הבחירה בצורה נוחה ומובנת.

מירב התוכן מוקדש להכרה בסיסית של סוגים ומינים אליו מגיעים בתפריט, תוך מיון על פי סימנים מורפולוגיים מוכרים, גם כשהפטרייה מוחזקת ביד ואיננו יודעים את שמה. בשלב ראשון לא נכנסו כל הסוגים אך מבטיחים להוסיף עוד ועוד עם הזמן ולעדכן מינים חדשים שנבדקו ופורסמו לקהילה המדעית.

תמונות אופייניות מלוות את התוכן ברוב המינים בסוג, צולמו ע''י רבים שתרמו לאתר ושמם מופיע עם זכויות יוצרים. כל הסוגים מופיעים ברשימה אלפאבתית נפרדת שניתן לבחור ממנה שם רצוי וידוע ובתוכו רשומים המינים הידועים בארץ.

השמות העבריים באתר מבוססים על מספר מקורות:

בנימיני, שהקדיש יחס מיוחד לשפה העברית העשירה וחיבר את מרבית השמות, הכתובים בחמשת ספריו. שמות שהוצעו לאקדמיה ללשון העברית אך טרם הובאו לדיון ואישור. שמות שב- 2024 אושרו ע''י הוועדה, אך מהווים רק שליש מהמינים בישראל.

המידע הכתוב באתר מתבסס על ספרות ומאמרים מקצועיים והכרות שלי ושל שותפיי במשך שנים. חלק נכבד מהידע נזקף לזכותו של מורי ומדריכי הנאמן, פרופ' ניסן בנימיני ז''ל.

יסלחו מי שקיוו לקבל כאן מידע אודות אכילת פטריות ומתכונים, האתר לא עוסק בכך אך מפנה לקישורים בנושא.


ממלכת הפטריות נפרדת מהריריות הנקראת בעברית גם פטריריות, ואינה מיוצגת באתר זה. בהמשך נוסיף קישור עם הסברים.


מה חדש ?

חדש – הצעה לשי לפסח

הפטריות יותר ויותר נכנסות לחיינו. הצורות, הצבעים והטעמים יפים ומגוונים והנה מתפתחות גם יצירות אומנות לשימושנו.


מאיירת אתר הפטריות שלנו, ליטל פאר, מציירת ומפיקה מוצרים יפיפיים שתוכלו לרכוש, כמו: קלמר, תיק איפור, סימנייה, תיק צד ועוד.

מצורף קישור לקטלוג וניתן לראות גם בגוגל: Lilo Artworks


lilo

תודות

אני מביעה את תודתי העמוקה לתורמים לפיתוח, לקידום ולאיכות האתר:

ללשונאים רינה ברוך, יונה בן דוד ויואל שדך, על הייעוץ הלשוני בכתיבת התוכן ובנתינת שמות חדשים לפטריות.

למאיירת ליטל פאר על האיורים היפים והתאמתם לקטעי התוכן ולמפתח הסוגים.

למאיירת עדי ברוקס על סמליל האתר – פיטרידע.

לכל חברי חוג הפיטריותים התורמים רבות באיסוף מידע ודגימות מהשטח, ללימוד וחקר מיגוון מיני הפטריות בארץ.

לצלמים המעשירים את מאגר התמונות המהוות תיעוד וכלי עזר לזיהוי הפטריות. שמם מופיע בצמוד לתמונות הכוללות סימן לזכויות שמורות.

ולאלירן בוסקילה על פיתוח האתר.



בברכה, ברוריה גל.


סוגים ומינים

מדור זה מהווה בסיס מרכזי באתר. בחרנו לעצב אותו כמפתח ולא כמגדיר המקובל בספרים, באופן שיתאים למי שפטרייה בידו, אינו מכיר את שמה ומתבונן בסימנים החיצוניים/מורפולוגיים שלה.

במקביל קיימת האפשרות למי שחושב או יודע את שמה, לבחור בה מתוך הרשימה, ללחוץ ולקבל את המידע. העריכה הינה על פי סוגים ובסוג כתובים כל המינים הידועים בישראל. החומר מתעדכן כל הזמן ומתווספים סוגים ומינים. נדאג לצרף קישורים להרחבת הידע.

ניתן לצפות בדף המידע של הסוג הרצוי על ידי הקלדת שמו בשדה הבחירה באם ידוע, בחירתו מתוך אפשרויות השדה (פתיחת רשימת הסוגים בלחיצה על החץ שבתוך השדה), או בביצוע חיפוש במפתח המינים מטה - על פי מאפייני הסוג המבוקש.

פולקלור

המושג פולקלור פרושו 'ידע עם', עוסק במנהגים ומסורות עממיות בתחומים של תרבות, אמנות, לבוש, מאכלים, שירה וסיפורים עממיים ועוד. הדגש הוא על עממיות ולא על תרבות גבוהה אך בהחלט השפיע עליה. בכל עם ובכל חבל ארץ בנוף שונה התפתח פולקלור משלו. נוצרו אמונות, ספורים, שירים אימרות והרגלים יחודיים למקום. בעבר הם עברו מדור לדור בעל פה ובימינו אלה בחומר כתוב.

פטריות היו תמיד נושא הקשור למיסטיקה ולאמונות טפלות מהסיבה שהן גרמו לתופעות קיצוניות ובלתי מוסברות לאדם ולא היה ידע מדעי להסבירן.

אספנו כאן מעט מהאמונות והסיפורים אודות פטריות ובהמשך הזמן נמשיך להוסיף קטעים מעולם הפטריות המרתק.

ניתן לעבור בין קטעי הפולקלור השונים באמצעות החיצים ימינה ושמאלה.

מקום הופעת פטריות - באמונות ובאגדות:

כבר מהעת העתיקה התייחסו לפטריות בחשד ופחד, ומכאן צמחו אמונות טפלות ואגדות. לתופעות שהאדם לא ידע להסבירן הומצאו הסברים שונים ומשונים, כמו גם בנושא עטלפים, עופות לילה ונחשים. גורם ההפתעה של ינשוף או של נחש, שפעילים בלילה הפחיד במיוחד את אוכלוסיות האדם חסרי ההשכלה והידע. בפטריות - הרעלים ומגוון ההשפעות על מי שאכלן הולידו אגדות וספורים במיוחד בגלל תופעת ההזיות.
למקום הצצת פטריות יש מספר אמונות, לדוגמא: כשסוסים דוהרים בין העצים ויוצא להם קצף מעורב בדם - שנה לאחר מכן צומחות פטריות אדומות עם נקודות לבנות (אמנית זבובנית). במקום שצבאים הזדווגו, צורת ביציהם המוזרות וריחן דוחה - צצות פטריות שצורתן פאלית (פינית מבאישה). היכן שזקנה הלכה בשדה ופגשה בשטן - צצות פטריות 'מקומטות' כעור זקן (גמצוץ). בחורף, הופיעו ברקים ורעמים, האנרגיה התפזרה מסביב - צצות פטריות במעגל/ בספור אחר - מופיע מעגל פטריות - במקום בו רקדו פיות. ברקים הם גם הגורם המבקיע את קרום הקרקע ומתחת לסדק מתחבאת פטריה (כמהין). במקום שכלב השתין - למחרת צצות פטריות.

מינהגים ואמונות בתרבויות שונות:

השימוש בפטריות, בעיקר בשבטים קדומים, עבר במסורת מדור לדור. הם הכירו את תכונות הפטריות והשפעתן המזיקה, ונהגו להשתמש בהן למטרותיהם:
המשקה הנרקוטי הפופולרי אצל האסקימוסים היה שתן של אדם שאכל מפטריית אמנית זבובנית. הויקינגים אכלו מעט ממנה לקראת קרבות אכזריים. ההשראה לתלבושתו של סנטה קלאוס, בצבעי אדום לבן - באה מהפטריה היפה.
פטריות רעילות - ציידים נהגו למרוח את קצה החץ ששימש לצייד כדי לטשטש את החיה הניצודה. נבגייה החומים של פסיפנית החולות - בעת הבשלה, שימשו להכנת צבע לבדים. כמו כן, החומר פסילוסיבין המצוי בה גורם להזיות קשות, וגם בימינו יש בו שימוש.

מעגלי הפיות:

מאז המאה ה 13 ידועה תופעה מרשימה שהעסיקה רבים - פטריות הצצות בסדור מעגלי בחורש, ביער, בעשבים ובדשאים. העובדה שלא היה הסבר לתופעה הולידה אגדות, אמונות וסיפורים שונים ומוזרים, מתקופות קדומות ועד ימינו. בכל ארץ או קהילה האמינו באופן שונה ומיסטי שניתן לראות ביצירות אמנות עתיקות. המוטיב המרכזי נסוב על ריקוד מעגלי שבוצע במקום ע''י מכשפות, פיות או שדים, שהצמיח פטריות הבאות ונעלמות תוך זמן קצר. מהדוגמאות שנאספו ניתן להבחין שבאנגליה-היתה זו פייה, בגרמניה-מכשפה ובהולנד-שד.
מה אומרים המיקולוגים? ידועים כ 60 מיני פטריות היוצרים מעגלים בקוטר של 10-20 מטרים ובמקרה נדיר נמדדו 600 מ' במקום מסוים שנמשך מאות שנים. המעגל לא בהכרח מושלם בצורתו, יש גם קשת או קווים אלכסוניים כלשהם. מדי שנה מתרחב המעגל בממצע של 20 ס''מ עד שניתקל בגורם מפריע, למשל מעגל של מין אחר או שנוי במרכיב הקרקע שאינו מתאים לו. מינים ספציפיים הנכללים בתופעה- שייכים לסוג פקועה,אמנית, ישעורית, משפכנית ועוד. בישראל מוכרת למדי ירוקת הדפים על דשאים בסוף הקיץ, ומשפכנית גדולה ביער בחרף.
כיצד נוצר מעגל? נבג נובט בקרקע, מתפתחים תאים ברשת קורים, הנקראים תפטיר. במינים המיוחדים גדל התפטיר רק לכוון אחד, כלפי חוץ, ובכל שנה מת החלק הוותיק. כך, עם השנים, הולך ומתרחב המעגל. חמרי המזון מנוצלים עד תום והתפטיר ממשיך לחלק מזין שבשוליים. במועד ובתנאים המתאימים-צומחים גופי הרביה, שהן הפטריות, מעל לפני השטח. לאחר שנים המקום שהיה דל במזון יכול להתחדש. גננים, המגדלים חלקות דשא, נהנים אמנם מהמראה היפה של מעגל הפטריות, אבל מודאגים וסובלים מהתוצאה-אם יש צפיפות-תפטיר חל נוון ומוות של הדשא. הפתרון הוא אוורור המקום בכלים אגרוטכניים.

© מועדון מונזה

אמונות על מינים מסוימים:

השימוש בפטריות, בעיקר בשבטים קדומים, עבר במסורת מדור לדור. הם הכירו את תכונותיהן המזיקות, כמו גם המועילות.
א- אמנית זבובנית - המשקה הנרקוטי הפופולרי אצל האסקימוסים היה שתן של אדם שאכל ממנה. הויקינגים אכלו מעט ממנה לקראת קרבות אכזריים הזו. ההשראה לתלבושתו של סנטה קלאוס, בצבעי אדום לבן - באה מהפטרייה היפה.
ב- פטריות רעילות שימשו את הציידים ע'י מריחתן על קצה החץ לגרום לטשטוש החיה.
ג- קרוחה – החומר פסילוסיבין המצוי בה גורם להזיות קשות ולצערנו האדם בן זמננו משתמש בה למטרותיו.

ספרות

להלן רשימת ספרים נבחרים בנושא פטריות:


בשפה העברית

  • ניסן בנימיני. 1975. פטריות הכובע בישראל. הוצאת הקבוץ המאוחד.
  • ניסן בנימיני.1984. פטריות עילאיות בישראל. הוצאת רמות אוניברסיטת ת.א.
  • ניסן בנימיני. 1992. הפטריריות בישראל. הוצאת הקבוץ המאוחד.
  • ניסן בנימיני. 1987. עולם הפטריות. הוצאת הקבוץ המאוחד.
  • רייס ורייכהרט. 1952. כמהין ופטריות. הוצאת ספרי תרשיש.
  • רייכהרט ואביזוהר הישנזון. 1964. פטריות מאכל ופטריות רעילות בישראל. ספריית השדה.
  • עזריה אלון, החבל'הט, 1985. החי והצומח של א''י, אינציקלופדיה שמושית, כרך 9, הוצאת משרד הבטחון.
  • י. ויזל, ש.כהן, נ.בנימיני. 1977. צמחי רעל בישראל. הוצאת המדור לאקולוגיה בע''מ.
  • דליה לוינסון. 2008. מדריך כרטא לפטריות מאכל ורעל בישראל. הוצאת כרטא.

בשפה האנגלית

  • R.Phillips. 1981. Mushrooms of Great Britain & Europe. Pan Macmillan. London.
  • M.Lange &F.Bayard hora. 1963. Collins Guide to Mushrooms & Toadstools. Collins.London.
  • Loizides. 2011. Edible & Toxic Fungi of Cyprus.
  • S.Wasser. 2002. Agaricaceae of Israel mycobiota. Ruggell. Germany.
  • R.Courtecuisse & B.Duhem. 1995. Mushrooms & Toadstools of Britan and Europe. HarperCollinsPublishers.
  • J.Breitenbach / F.Kranzlin. 1991. Fungi of Switzerland. 3 volume. Mykologia Lucerne.Switzerland.
  • Courtecuisse & Duhen 1955. Mushrooms&Toadstools of Britan&Europe. Collins Field Guide.
  • European BOLETES - M.Mikisik. M.Gelardi. G.Simonini' FUNGI PRESS.